(נכתב ביום ד', יום למחרת)
הגעתי בטירוף של ביאוס לסדנא.
לא הלכתי לגלובס.
ידעתי ששולי תשאל אותי איך היה והתביישתי שלא הלכתי.
היא אכן שאלה ואני אכן אמרתי לה שלא הלכתי כל כך מאוכזבת מעצמי ושולי אמרה לי שכנראה רציתי יום חופשי כדי להפנים את היום הראשון.
שוחחנו קצת ואמרתי לה שהיום אני הולכת ואני יעט את הקצב של הבחור . למרות שהוא מלמד אותי את הקו, לא לתת לו לסוע מהר אלא שהוא יכוון את עצמו אלי וגם א םהוא שוב שואל שאלות חודרניות להגיד לו שלא נוח לי עם זה.
שולי אמרה שזה רעיון נהדר.
אז הגעתי לכתבה באוטובוס אחרי שטעמתי את הקפה בחמישה ש"ח של החברה החדשה COFIX. הקפה טוב אבל לא מדהים.
הגעתי לכתה, שולי נתנה לי את העבודות הקודמות שלי שבדקו אותם שאני אעבור אליהם. קיבלתי ציונים טובים ומה שלא, תיקנתי והחזרתי לבדיקה שניה.
לאחר מכן שולי נתנה לי עבודה במחשב. לכתוב טיול שנראה לי בחו"ל, אם הסברים היכן, לינקים, מסעדות , אטרקציות וכו'.
סיימתי בדיוק בסיום הזמן ונסעתי עם עמית באיילון עד השלום ושם ירדתי.
אמרתי לו בדרך שאני חייבת למצוא עבודה וגלובס עושה לי רע ואני לא יודעת מה לעשות. אני חייבת ללכת אבל לא יכולה ואולי אני במקום ילך חנות חנות ואשאל אם צריך עובדים אחרי הצהרים.
ירדתי מהמכונית והלכתי ברגל מעזריאלי הבייתה שאני במצב רוח שלא זכור לי שהייתי כך. הייתי ממש במצוקה נפשית.
אני יודעת שאני חייבת עבודה כי נגמר לי הכסף ומצד שני אני מתפנקת??? ולא רוצה ללכת לגלובס? נפלתי על השכל???
אני מטומטמת??
התקשרתי לרחלי ואמרתי לה שקשה לי ללכת לשם אבל הרגשתי שאני משגעת אותה יותר מדי מחץ לטיפול שלנו לכן לא נכנסתי וסיפרתי לה על הבחורים שם והשתן והאדיוט שעשה לי חפיפה בלי שמפו.
רחלי אמרה לי שאין לי ברירה אלא ללכת.
הרגשתי עוד יותר במצוקה. רציתי למות פשוט!
שלחתי הודעות SMS לכמה אנשים שאם הם שמעו על עבודה אחר הצהרים שיודיעו לי.
אני ממוטטת, אני רוצה למות רק לא לחוות שוב את ה...את מה???
את זה גיליתי מחר.
להתראות ברשומה הבאה.
הגעתי בטירוף של ביאוס לסדנא.
לא הלכתי לגלובס.
ידעתי ששולי תשאל אותי איך היה והתביישתי שלא הלכתי.
היא אכן שאלה ואני אכן אמרתי לה שלא הלכתי כל כך מאוכזבת מעצמי ושולי אמרה לי שכנראה רציתי יום חופשי כדי להפנים את היום הראשון.
שוחחנו קצת ואמרתי לה שהיום אני הולכת ואני יעט את הקצב של הבחור . למרות שהוא מלמד אותי את הקו, לא לתת לו לסוע מהר אלא שהוא יכוון את עצמו אלי וגם א םהוא שוב שואל שאלות חודרניות להגיד לו שלא נוח לי עם זה.
שולי אמרה שזה רעיון נהדר.
אז הגעתי לכתבה באוטובוס אחרי שטעמתי את הקפה בחמישה ש"ח של החברה החדשה COFIX. הקפה טוב אבל לא מדהים.
הגעתי לכתה, שולי נתנה לי את העבודות הקודמות שלי שבדקו אותם שאני אעבור אליהם. קיבלתי ציונים טובים ומה שלא, תיקנתי והחזרתי לבדיקה שניה.
לאחר מכן שולי נתנה לי עבודה במחשב. לכתוב טיול שנראה לי בחו"ל, אם הסברים היכן, לינקים, מסעדות , אטרקציות וכו'.
סיימתי בדיוק בסיום הזמן ונסעתי עם עמית באיילון עד השלום ושם ירדתי.
אמרתי לו בדרך שאני חייבת למצוא עבודה וגלובס עושה לי רע ואני לא יודעת מה לעשות. אני חייבת ללכת אבל לא יכולה ואולי אני במקום ילך חנות חנות ואשאל אם צריך עובדים אחרי הצהרים.
ירדתי מהמכונית והלכתי ברגל מעזריאלי הבייתה שאני במצב רוח שלא זכור לי שהייתי כך. הייתי ממש במצוקה נפשית.
אני יודעת שאני חייבת עבודה כי נגמר לי הכסף ומצד שני אני מתפנקת??? ולא רוצה ללכת לגלובס? נפלתי על השכל???
אני מטומטמת??
התקשרתי לרחלי ואמרתי לה שקשה לי ללכת לשם אבל הרגשתי שאני משגעת אותה יותר מדי מחץ לטיפול שלנו לכן לא נכנסתי וסיפרתי לה על הבחורים שם והשתן והאדיוט שעשה לי חפיפה בלי שמפו.
רחלי אמרה לי שאין לי ברירה אלא ללכת.
הרגשתי עוד יותר במצוקה. רציתי למות פשוט!
שלחתי הודעות SMS לכמה אנשים שאם הם שמעו על עבודה אחר הצהרים שיודיעו לי.
אני ממוטטת, אני רוצה למות רק לא לחוות שוב את ה...את מה???
את זה גיליתי מחר.
להתראות ברשומה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה