היום יום ה16 אבל לא כתבתי מהיום השלישי והייתי רוצה להשלים את הסיפור שעוד לא התחלתי אבל הוא התחיל היום פחות או יותר. תאורטית אפשר להגיד שהוא התחיל לפני שנים אבל במעגליות של הסיפור הקצר הזה נסכם כי הוא התחיל ביום ה14.
אז כאילו היום בעצם זה יום שני. יום ראשון (טוב הסיפור התחיל אתמול בעצם שזה היום ה13) הייתי בסדנא. רגע אני אפתח רשומה של יום ראשון. שיהיה מסודר.
טוב, אחרי כל הבלגן. נמשיך.
יום שני בשבוע ואני מיואשת. אתמול עבדתי בגלובס\ חלוקת עתונים. הגעתי ברבע לשש כמו שאמר לי. המקום הוא מתחת לבניין , חשוך וריח של שתן חזק עולה. מלא אנשים, גברים ערסים, כולם התבלבלו לי מול הפרצוף ולא יכולתי להיות מפוקסת על אחד מהם.
אמרו לי לפנות לשי. שאלתי את אחד הבחורים המטושטשים שם מי זה שי. אמר לי את רואה ...זה שי. הבחורצ'יק הצביע על מישהו ואני לא הצלחתי לראות מיהו...הכל שט לי מול העיניים והתערבב. הגעתי למקום ההצבעה וראיתי בחור גבוה וצעיר ואחד נמוך ושמנמן. החלטתי שהגובה זה שי וכמובן טעיתי.
שי הסביר לי מי נגד מי, אמר לי את 323 חפשי את העתונים שלך על השטח בטון. חיפשתי , מצאתי. שי שידך לי בחור שאמור לעזור לי ביום הראשון. אני והבחור ששכחתי את שמו קיבלנו שני חלקים של העתון והכנסנו מוסף לתוך העתון. 100 עתונים סך הכל.
זהו יוצאים שאלתי? לא מחכים לעוד מוסף והם מאחרים. ישבתי וחיכיתי ואנשים מדברים שם ויש הד ורעש. מחכים ומחכים. אני מנסה למצוא מקום שקט...ישבתי פה ושם, קמתי , ישבתי , עד שמצאתי גרם מדרגות קטן. ישבתי שם וחיכיתי עד שפתאום עלה בי ריח של שתן חריף ממקום הישיבה וחשבתי לעצמי שגברים מהסוג הזה משתינים בכל מקום שבא להם, כמו כלבים. מסמנים טרטוריה.
קמתי משם מהר וחיפשתי מקום חדש שקט. הרעש של הדיבורים שלהם הטריף.
אחרי חצי שעה הגיעה המוסף, אני והאיך קוראים לו שמנו ב100 עתונים.
האיך קוראים לו אמר לי שיש עוקף ששמים על האופנוע ואני צריכה לשלם 200 שקל כדי לקבל אותו. לפני שנתיים ומשהו הייתי מאמינה לו אבל עכשיו קצת פחות תמימה ורק צחקתי ואמרתי לו 'בטח' והוא המשיך ולחץ שצרכים לקנות את העוקף.
בסוף יצאנו. הבחור טס על הכביש, עולה על מדרכות, נכנס באין כניסה בשיא המהירות, חותך בגינות בדיוק נוסע כמו שאני לא אוהבת ליסוע.
אני בתור אחת שיש לה קטנוע גם חוטא לפעמים ונכנסת באין כניסה ועולה על מדרכות אבל זה תמיד קטעים קצרים וזה גם חד פעמי ולא קורא הרבה, רק שחוסר המזל שלי משום מה תופס אותי שוטר ודוחף לי קנס.
בכל אופן לבחור פרט לזה שהוא נסע כמו זין הוא גם התחיל לשאול שאלות חודרניות ואני כמו מטומטמת עניתי לו עד שקלטתי שהוא מסוג האנשים החוצפנים שאין להם דרך ארץ ולא עניתי לו ישירות יותר. הרגשתי נורא להיות איתו.
שני משפטים שלא אשכח שאמר לי הבחור הזה\ כל כך שפל ודוחה. 'אשתי רוצה להתגרש. היא חושבת שאני פראייר , אשלם לה מזונות. אני אחכה עד שהיילדים יגיעו ל18 ואז אתגרש' שאלתי אותו בת כמה הבת שלו ענה לי שהיא בת 10...
משפט דוחה שני שאמר לי זה שמישהו פולני אמר לו פעם. אם אתה אצל אישה אחרת, אתה משתין אצל גבר אחר זה בסדר אבל אם גבר אצל אשתך, הוא כבר אשתין אצלך. וזו עוד סיבה שהוא לא רוצה להתגרש מאשתו כדי שלא תהייה עם מישהו אחר. אבל לו מותר כמובן.
כל הזמן הבחור שאל אותי 'את משתעממת' ?
אמר לי , רונן רוצה לתת לך 1700? תתקשרי אליו ותגידי לו שאת רוצה 1800 או מסלול קצר יותר. את לא יודעת לנהל משא ומתן בגיל 40? בעיה מה אני אגיד לך.
אתה יודע מצויין לנהל משא ומתן אמרתי לו, אתה מסתדר בכל מקום. יודע להשיג הכל, רואים עליך.
בכל אופן יצאתי המומה מהערב הזה. ואמרתי לעצמי איך אני חוזרת לעבוד שם.
הגעתי לסדנא שבורה לגמרי. עשיתי את המטלות.
כשהגעתי רק אני ומשה היינו בכתה, השאר היו מפוזרים בכל מיני עניינים. הלכתי לשולי לקחת את המטלות שלי וסיפרתי לה כמה היה לי נוראה בגלובס. אמרתי לה שאני במצוקה כספית ואין לי ברירה אלא להמשיך שם.
הפעם חזרתי באוטובוס הבייתה מיואשת בידיעה שאצטרך ללכת לגלובס.
התקשרתי לרונן ואמרתי שהמסלול ארוך לי מדי וקשה אם יש מסלול קצר. אמר לי שלא. סיימתי את השיחה לא לפני שציינתי שלא אגיע היום אבל מחר אבוא רציף.
אחר כך ירדתי על עצמי למה לא אמרתי לו על המשכורת שיעלה לי והבנתי שטוב שעשיתי כך. זה שהבחור הדוחה הוא חודרני מטבעו בשיחה עם אנשים, זה לא מתאים לי. אי אפשר לבקש הלאה לדעתי בתחילת עבודה , לא הרגשתי עם זה נח .
אז מחר חוזרים לגלובס יום שני לעבודה. אין ברירה.
חזרתי הבייתה
נפלתי לישון שעתיים
אכלתי
ולא הלכתי לגלובס.
אני שונאת את עצמי. אני מטומטמת. אני לא מציאותי. לא רוצה שגבי יעזור לי כספית יותר. אני שונאת את עצמי.!!!
אז כאילו היום בעצם זה יום שני. יום ראשון (טוב הסיפור התחיל אתמול בעצם שזה היום ה13) הייתי בסדנא. רגע אני אפתח רשומה של יום ראשון. שיהיה מסודר.
טוב, אחרי כל הבלגן. נמשיך.
יום שני בשבוע ואני מיואשת. אתמול עבדתי בגלובס\ חלוקת עתונים. הגעתי ברבע לשש כמו שאמר לי. המקום הוא מתחת לבניין , חשוך וריח של שתן חזק עולה. מלא אנשים, גברים ערסים, כולם התבלבלו לי מול הפרצוף ולא יכולתי להיות מפוקסת על אחד מהם.
אמרו לי לפנות לשי. שאלתי את אחד הבחורים המטושטשים שם מי זה שי. אמר לי את רואה ...זה שי. הבחורצ'יק הצביע על מישהו ואני לא הצלחתי לראות מיהו...הכל שט לי מול העיניים והתערבב. הגעתי למקום ההצבעה וראיתי בחור גבוה וצעיר ואחד נמוך ושמנמן. החלטתי שהגובה זה שי וכמובן טעיתי.
שי הסביר לי מי נגד מי, אמר לי את 323 חפשי את העתונים שלך על השטח בטון. חיפשתי , מצאתי. שי שידך לי בחור שאמור לעזור לי ביום הראשון. אני והבחור ששכחתי את שמו קיבלנו שני חלקים של העתון והכנסנו מוסף לתוך העתון. 100 עתונים סך הכל.
זהו יוצאים שאלתי? לא מחכים לעוד מוסף והם מאחרים. ישבתי וחיכיתי ואנשים מדברים שם ויש הד ורעש. מחכים ומחכים. אני מנסה למצוא מקום שקט...ישבתי פה ושם, קמתי , ישבתי , עד שמצאתי גרם מדרגות קטן. ישבתי שם וחיכיתי עד שפתאום עלה בי ריח של שתן חריף ממקום הישיבה וחשבתי לעצמי שגברים מהסוג הזה משתינים בכל מקום שבא להם, כמו כלבים. מסמנים טרטוריה.
קמתי משם מהר וחיפשתי מקום חדש שקט. הרעש של הדיבורים שלהם הטריף.
אחרי חצי שעה הגיעה המוסף, אני והאיך קוראים לו שמנו ב100 עתונים.
האיך קוראים לו אמר לי שיש עוקף ששמים על האופנוע ואני צריכה לשלם 200 שקל כדי לקבל אותו. לפני שנתיים ומשהו הייתי מאמינה לו אבל עכשיו קצת פחות תמימה ורק צחקתי ואמרתי לו 'בטח' והוא המשיך ולחץ שצרכים לקנות את העוקף.
בסוף יצאנו. הבחור טס על הכביש, עולה על מדרכות, נכנס באין כניסה בשיא המהירות, חותך בגינות בדיוק נוסע כמו שאני לא אוהבת ליסוע.
אני בתור אחת שיש לה קטנוע גם חוטא לפעמים ונכנסת באין כניסה ועולה על מדרכות אבל זה תמיד קטעים קצרים וזה גם חד פעמי ולא קורא הרבה, רק שחוסר המזל שלי משום מה תופס אותי שוטר ודוחף לי קנס.
בכל אופן לבחור פרט לזה שהוא נסע כמו זין הוא גם התחיל לשאול שאלות חודרניות ואני כמו מטומטמת עניתי לו עד שקלטתי שהוא מסוג האנשים החוצפנים שאין להם דרך ארץ ולא עניתי לו ישירות יותר. הרגשתי נורא להיות איתו.
שני משפטים שלא אשכח שאמר לי הבחור הזה\ כל כך שפל ודוחה. 'אשתי רוצה להתגרש. היא חושבת שאני פראייר , אשלם לה מזונות. אני אחכה עד שהיילדים יגיעו ל18 ואז אתגרש' שאלתי אותו בת כמה הבת שלו ענה לי שהיא בת 10...
משפט דוחה שני שאמר לי זה שמישהו פולני אמר לו פעם. אם אתה אצל אישה אחרת, אתה משתין אצל גבר אחר זה בסדר אבל אם גבר אצל אשתך, הוא כבר אשתין אצלך. וזו עוד סיבה שהוא לא רוצה להתגרש מאשתו כדי שלא תהייה עם מישהו אחר. אבל לו מותר כמובן.
כל הזמן הבחור שאל אותי 'את משתעממת' ?
אמר לי , רונן רוצה לתת לך 1700? תתקשרי אליו ותגידי לו שאת רוצה 1800 או מסלול קצר יותר. את לא יודעת לנהל משא ומתן בגיל 40? בעיה מה אני אגיד לך.
אתה יודע מצויין לנהל משא ומתן אמרתי לו, אתה מסתדר בכל מקום. יודע להשיג הכל, רואים עליך.
בכל אופן יצאתי המומה מהערב הזה. ואמרתי לעצמי איך אני חוזרת לעבוד שם.
הגעתי לסדנא שבורה לגמרי. עשיתי את המטלות.
כשהגעתי רק אני ומשה היינו בכתה, השאר היו מפוזרים בכל מיני עניינים. הלכתי לשולי לקחת את המטלות שלי וסיפרתי לה כמה היה לי נוראה בגלובס. אמרתי לה שאני במצוקה כספית ואין לי ברירה אלא להמשיך שם.
הפעם חזרתי באוטובוס הבייתה מיואשת בידיעה שאצטרך ללכת לגלובס.
התקשרתי לרונן ואמרתי שהמסלול ארוך לי מדי וקשה אם יש מסלול קצר. אמר לי שלא. סיימתי את השיחה לא לפני שציינתי שלא אגיע היום אבל מחר אבוא רציף.
אחר כך ירדתי על עצמי למה לא אמרתי לו על המשכורת שיעלה לי והבנתי שטוב שעשיתי כך. זה שהבחור הדוחה הוא חודרני מטבעו בשיחה עם אנשים, זה לא מתאים לי. אי אפשר לבקש הלאה לדעתי בתחילת עבודה , לא הרגשתי עם זה נח .
אז מחר חוזרים לגלובס יום שני לעבודה. אין ברירה.
חזרתי הבייתה
נפלתי לישון שעתיים
אכלתי
ולא הלכתי לגלובס.
אני שונאת את עצמי. אני מטומטמת. אני לא מציאותי. לא רוצה שגבי יעזור לי כספית יותר. אני שונאת את עצמי.!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה